הגיע הזמן לעשות פסק זמן

אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה,
לימודים, שינויים, התמודדויות,
הגעתי לזמן שבו מתחילים לשאול את השאלות הבאמת חשובות
האם אני חיי נכון ?
מה הייתי עושה אחרת? 

האם הייתי חוזר על אותו מסלול?
האם פספסתי משהו בדרך ?
כיצד לחיות את החיים
נכון יותר,
פשוט יותר ,
חיים שהם קרובים אל מי שאני בעצם.
כיצד לפרוץ את הגדרות שגרמו לי להיות תלוי
בנסיבות,
בפחדים,
באנשים
אלה שמרצון טוב גורמים לך להיות תקוע במקום.
והאמנתי כמו רבים ש ״כאן יותר טוב משם״

סיפור קצר
בעיירה קטנה הגיע לביקור איש פשוט ומיוחד
באחד מהסיורים שלו בעיר הגיע הבחור לבית העלמין של העיירה .
משהו מוזר נתגלה לעיניו ,
על המצבות היה רשום כך
על אחת היה רשום מת בגיל 20
על מצבה אחרת היה רשום מת בגיל 18
וכך על עוד הרבה מצבות
האיש היה סקרן מאוד לדעת מה הסיפור בעיירה הזו
ולמה כולם מתים צעירים
פגש את מנהל המקום ושאל אותו
מה הסיפור בעיירה הזו למה כולם מתים צעירים כל כך ?
הלה השיב לו בחיוך
אני מבין שאתה לא מהמקום
והצביע על מצבה של מישהו שנפטר בגיל 20

זה למשל חי עד גיל 75 אבל מת בגיל 20

וזה חי עד גיל 80 ומת כבר בגיל 18

אצלנו בעיירה אנו נוהגים לרשום רק את השנים בהם הנפטר חיי באמת
ומפסקים לספור את השנים בהם היה מת.

היום אני פועל אחרת .
הפסקתי לחשוב.
התחלתי לפעול
להוציא אל הפועל
את אותם הדברים שאני באמת רוצה לעשות ,
אלה שתכננתי והכנסתי למגירה
אלה שרציתי מאוד ואמרתי עזוב,
אלה שהייתי בטוח שזה יצליח אבל אמרו לי מסביב, עזוב זה לא הזמן,

והיום אני יודע בוודאות ש, ״שם יותר טוב מכאן״

ואם אני רוצה לבדוק אם המשפט הזה נכון
אני חייב ללכת לשם.

אז צאו לכם מאזור הנוחות (אזור נכות)
לכו תעשו מה שבא לכם לעשות
תפסיקו לחשוב ככ הרבה
תרקדו
תלמדו
תצחקו
תבלו
תתפרעו
תתעמלו
תוותרו
תתלוננו
תחפפו
בקיצור
תחיו.
אבי בן ישי