שיטות בחינוך ילדים

מחפשים שיטות בחינוך?! 
עיקר החינוך תלוי בדוגמא אישית! 
מתוך העלון השבועי של הרב אייל עמרמי 

"אספר לכם משהו קטן, על אבא שלי", 
סיפר בנו של ר' בן ציון פלמן זצ"ל, 
וממשיך בסיפורו:
שובבות לילדים, כידוע ליודעין – 
אין בו חיסרון, ואינה מלמדת על בעיה 
כלשהי, אלא אדרבא, עדות היא לחכמה ופיקחות. 
אני הייתי כזה ילד נמרץ ושובב. 
המיטה בחדר הילדים נשברה, 
כפי שקורה בכל בית יהודי, כשהילדים 
קופצים ומקפצים עד שקרשי המיטה מתנתקים זה מזה. הקרש האחד 
המחזיק את אורכה של המיטה התפרק לחלוטין. 
בקרש היו כמה מסמרים 
גדולים. אבא ניגש לתקן את המיטה עם פטיש וצבת בידו, התכופף וטיפל בכמה מקומות במיטה מלפניה ומאחוריה, 
לפני השלב האחרון בו יצמיד את הקורה למיטה.
אבא ביקש ממני לשמור בינתיים 
בצד על הקרש הגדול שבו המסמרים. 
אבל הייתי ילד קטן ולא שמרתי. הנחתי את הקרש 
על הרצפה לידו, והסתכלתי במעשיו, זה היה 
מעניין. אבא לא שם לב תוך כדי טיפול ברגל 
המיטה, התיישב על הקרש הגדול עם כל 
כובד הגוף, ושלושה מסמרים גדולים ננעצו 
בחלק העליון של רגלו. גניחה נשמעה מפיו. 
ומיד התרומם וניתק את המסמרים שננעצו 
בו. ואז ראיתי כי נוזל ממנו דם. נחרדתי.
ציפיתי שאבא יצעק. אך אבא לא אמר לי אף 
מילה אחת. היה ניכר עליו כי הוא מתייסר, הוא נשך את השפתיים בחוזקה. 
עד היום אינני יודע אם חשק את השפתיים מחמת הכאב או גם להימנע 
מלומר לי מילה. כך או כך – הוא שתק ונשך שפתיים.
מה קורה כאשר ילד יהודי כשר רואה את מה שמתרחש, ואת הדם מהרגל 
של אבא? התחלתי לבכות. פרצתי בבכי ספונטני. נקל להבין מה הרגשתי 
באותו רגע. אבא שאל אותי: "למה אתה בוכה?" עניתי לו "כי אני עשיתי 
את זה, לא שמרתי את הקרש, והנחתי אותו על הרצפה".
"נו, אז מה אתה רוצה עכשיו?!" שאל אותי. אמרתי "אני עשיתי לא טוב, 
ועכשיו אני רוצה לעשות טוב, זה כואב לי מה שקרה". אבא הסתובב מולי 
בבת אחת. הביט עלי בחוזקה. בעוצמה. הוא לא הסתכל על הדם שניגר 
מרגלו. אלא הביט עלי. ואז תפס בידיו העדינות בלחי הרטובה מדמעות, 
ליטף אותו קלות, ואמר נחרצות: 'יצחק, אם אתה רוצה לעשות לי טוב, תשב 
ותלמד זה יעשה לי טוב'.
זה מה שהיה לו לומר לי באותו רגע. ואם המסמר חדר פנימה לרגלו של 
אבא לעומק מילימטר, המשפט הזה חדר בי בעומק קילומטר... בשבועות 
הקרובים ה'מלמד' בחיידר היה מופתע מההתקדמות הלימודית שלי. אבל 
לא יכולתי להסביר לו, והוא לא יכול היה להעלות בדעתו, כמה דם שפך 
אבא בשביל כך.
שיטות בחינוך?! אחד הנושאים המדוברים ביותר, הוא הסוגיה כיצד לחנך 
את הילדים. זה אומר בכה, וזה אומר בכה. ומתפרסמים שיטות רבות לסייע 
בחינוך. ר' בן ציון היה אומר, כי עיקר החינוך, היא הדוגמא האישית: כפי 
שאתה מתנהג ושומר את המצוות, כך ייחרט הרושם בליבם. כאשר הילדים 
רואים כמה אכפת לאבא ולאמא, שהוא נכשל חלילה בעבירה, לפי זה היחס 
של הילדים לעבירה ולמצוה. לא בצעקות. לא בצעקות ובנאומים. ולילדים 
יש חוש הבחנה חזק ביותר!
כאן החינוך מתחיל וכאן הוא מסתיים! כאשר הילד קולט שהצער של אבא, 
הוא יותר משלושה מסמרים שננעצו בתוך הרגל, כל פעולות החינוך, כמעט 
ואינן נצרכות.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בלעדיות - מקסימום מחיר - מינימום זמן - ללא כאבי ראש!

מה הכי גרוע שיכול להיות ?